נדר ושבועה, חכם מתיר נדר, נדרים פורחין באויר

מבואר במסכת נדרים דשבועה היינו איסור גברא ונדר היינו איסור חפצא ומטעם זה נדר חל במקום מצוה כגון קונם מצה זו עלי משא״כ שבועה דהאומר לא אוכל מצה אין בדבריו כלום, וביארו המפרשים דלאסור באיסור גברא א״א כיון דמצווה הוא אבל יש בידו לאסור מצה זאת כחפץ של איסור ורק דממילא אסור לאכלה בפסח. ואף שדבר זה יספיק קצת על דרך נגלה מ״מ יש לבארו היטב, דהנה איתא בספרי דנדר היינו כנודר בחיי המלך ושבועה הוי כנשבע במלך עצמו וביאור הדברים הוא דנדר הוי בחיי המלך ודאי דהיינו בינה שהוא חיי המלך דהיינו יסוד כמבואר בשערי אורה ופ"ר בערכי הכינויים ערך נדר שהוא עיר דוד ומקום שבועה וברית וא״כ נשבע היינו איסור גברא דנובע מאל חי דמפיק נפשות ונשבע היינו על ידי הנפש שמכירה את עצמה בתוך עולמה ואומרת לא אעשה דבר פלוני ולכן במקום שמשועבדת כבר ע״י מצות עשה מצד הגדולה או מצות ל״ת מצד הגבורה אין בכחה לעקור דבר שמציאותו למעלה ממציאותה אך אם אוסר בנדר היינו שאוסר עצם הדבר בשרשו אף לפני השתלשלותו להיות חפץ למטה ולכן חל הנדר ועפ״ז יש להבין גם הדין המובא בספרי דמטעם זה הנודר צריך להתפיס משא״כ הנשבע והוא מטעם הנ״ל שכדי שיחול הנדר חייב להתפיס בדבר הנדור דאז מראה שהוא מתכוון להמשיך איסורו ממקור עליון משא״כ שבועה דאינה אלא לאסור דבר המוכר לנפש והוא דיוקא דקרא כי ידר נדר לה׳ היינו לה׳ דווקא דנובע לה׳ דהיינו מבינה או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו, דשבועה היינו לשעבד ולקשר דבר שבנפשו וכנ״ל.

וע"פ הנ"ל מובן שדווקא חכם מתיר נדר (וזוהי טענת מי שהיה אומר דהוא מרא דשבתא דהיינו שבת עילאה דס"ל דיש בידו להתיר נדר כי יניקתו מאבא), ויובן ג"כ אמרם ז"ל דהיתר נדרים פורחין באויר והיינו אויר דייקא והוא כעין מגדל הפורח באויר כמפורש בפ״ר שם ובמקומות אחרים ולשון פורחים היינו דמסתלקין ברעותא לקבל מההוא אויר קדמון והוא ענין פתחי נדרים שאומר שאילו היה יודע שיצא כך וכך לא היה נודר דהיינו שידיעה זאת היתה נסתרת והיא דעתו האמיתית אבל צריך ללכת אצל חכם שיגלה לו דבר זה בחכמתו.

וע"פ הנ"ל יובן ג"כ מה שאמרו ז"ל דבנדר חייב באחריותו משא"כ בנדבה כי אמרו הרי עלי היינו עילאי דנמשך מלמעלה כמש"כ בפ"ר שם בערך נדר וע"כ אפי' אם הפסיד דוגמתו דלמטה מ"מ חיובו דלמעלה במקומו עומד משא"כ נדבה שהוא לשון הרי זה אם הפסידו הרי מופסד (והוא כעין החילוק שבין "קלעס" ל"אינסטענשיאיישען" הידוע לבעלי מחשב).